קצת על הקורס
מה הופך את העץ לחומר סוציו-תרבותי כה טעון? כיצד נוצקים לחומר זה משמעויות דתיות, תרבותיות ואחרות? בקורס זה נבחנו עקרונות תרבותיים וטכניקות עיבוד עץ הנפוצות בשלוש תרבויות עיקריות: יפן (מחברים וניקיון צורני), אפריקה (גריעה ועץ גושני) וארצות-הברית (בין הניקיון הצורני של אנשי ה-Shakers לטכנולוגיות ה-stack lamination של שנות השישים של המאה הקודמת). בכל אחת מן התרבויות נדגים חלק מההיבטים התרבותיים, האמנותיים, הדתיים, ההגותיים והעיצוביים. הקורס כלל שני חלקים: היבט תיאורטי-עיוני והיבט מעשי. ההיבט התיאורטי-עיוני כולל קריאת תיאוריות ויציקת מימד תיאורטי לאובייקט, שעוצב בהשראת התרבות שנבחרה על-ידי הסטודנט.ית. החשיבה התרבותית-הגותית מובילה את הסטודנט.ית ליצירת אובייקט, הנובע מאותה תרבות, אך מבוצעת תוך אינטגרציה עם תפיסות העולם התרבותיות הישראליות. שילוב זה, לדעתנו, הוביל לחשיבה חדשנית, בה נוצרים קשרים בין-תרבותיים, המובילים ליצירת אובייקטים חדשניים. ההיבט הפילוסופי-תיאורטי מקנה לאובייקט עומק תרבותי, המאפשר "קריאה" מעמיקה יותר של כל אחת מהתרבויות.
קמה צונץ
על בלימה
העבודה עוסקת בדחף האנושי להעניק משמעות לסבל. דרך מפגש בין אידיאל עדין לתשתית רעועה, העבודה בוחנת את הסכנה שבהפיכת סמלים וטקסים לתחליף להתמודדות ממשית.
אפרת קליין
כל עוד הנר דולק אפשר לתקן
העבודה חוקרת את מושג התיקון העצמי בתרבות היהודית, היפנית והישראלית תוך השוואה ומציאת דמיון. הביטוי נעשה באמצעות מחברי tsugite- מחברי הארכה יפניים להארכת קורות שנרקבו- המשלימים נר שנזל ולכאורה 'סטה' מהדרך שלו, כאשר כל אחד מהאובייקטים- בשימוש במחבר צוגיטה ייחודי- מייצג את מושג התיקון בתרבות אחרת.
הודיה בן פזי
עץ חיים היא
סט חפצי יודאיקה מעץ- טס, אצבע ורימונים לספר תורה - המגשרים בין מסורת יהודית לבין האסתטיקה היפנית דרך עיצוב מינימליסטי, חומריות טבעית ופרשנות חדשה למושג הידור המצווה.
אור רם
האישה כצינור של שפע
העבודה בוחנת את תפקיד האישה כצינור של שפע בתרבות המקונדית והיהודית. פיסלתי בדרמל פמוטים יהודיים בשילוב עם פסל השטאני המקונדי. במקום יצוגים של שפע במקונדה- שדים ואיברים אנושים- מגולפים חלקי הרימון- סמל לשפע ביהדות.
טל לירן
אובייקט מעבר לפנאי- סף
מיזוג מנח ראש אפריקאי עם שער טוריי יפני ומדרגות בית מקדש. כל אחד מהסמלים בעל משמעות תרבותית שונה אך המשותף לכל השלושה - מעבר אקטיבי בין תודעות: מנוחה ועבודה, קודש לחול, חומר ורוח. כשם שהעבודה של אדם היא קדושתו במאה ה21, יש לקדש את הפנאי על אותו משקל, להניח את הראש ולא לעשות דבר. מה אדם יגלה אם יעשה כן?
רן גרוס
פרצוף קרב Warface
מסכה בהשראת שבט הגרבו מליבריה, המסכה משלבת איקונוגרפיה צבאית ישראלית עם מסורת ויזואלית שבטית
ענבר שלו
יצרתי סדרה של שלושה בובות קוקשיות בהשראת בובות הקוקשי היפניות.
גיא ליאון
אוללם כורך תפילין
העבודה עוסקת במעבר בין ילדות לבגרות בחברה ההישראלית והמסאית , הסכין של המסאי שמלווה אותו במסע ההתבגרות עטוף בתפילין כביקורת על דור הצמר גפן ההישראלי שאינו מקבל מספיק עצמאות ואחריות
פנינה קופרמן
הנוכחות ברגע הזה
העבודה בוחנת מפגש בין שני טקסים - טקס התה היפני וטקס ההבדלה היהודי, שניהם רגעים של מעבר, האטה ונוכחות. דרך סט כלים, מחוות איטיות וחומריות שמספרת זמן, הפרויקט מתרגם ערכים של זן-בודהיזם כמו פשטות, מודעות ושהייה ברגע אל תוך טקס יהודי מוכר. סט הכלים מזמין את המשתתפים לעצור, להתבונן, ולהפוך פעולה שלעיתים נעשית בהיסח הדעת לרגע טקסי שמחזיק בתוכו שקט, קשב ומשמעות. הכלים עשויים מעץ דובדבן בטכניקה של מחרטה וCNC
בצלאל גרוס
שניים הולכים יחדיו
תרגום עיצובי של מסורת השיקוקו לשביל ישראל דרך חפצי מסע מעצים מקומיים, המבטאים את המתח בין החופש האישי לזהות הלאומית.
ליאורה קליינמן
היד הזוכרת
הפרויקט עוסק בפער בין מסורת המלאכה והידע הבין־דורי המגולמים בכלי הנגרות היפניים, לבין גישת האילתור וה”חאלטורה” הישראלית. דרך פירוק והפשטה צורנית של כלי עבודה מסורתיים, נשמרת הפונקציה שלהם — אך הערך התרבותי, הדיוק והמסורת שמאחוריהם מתערערים. מסורת, מלאכה, חאלטורה, נגרות יפנית
שיראל בן חיים
מזוזה בין שתי תרבויות
הפרויקט מציע עיצוב מחדש למזוזה הביתית, והופך אותה מחפץ קבוע על הקיר לאובייקט שמשתנה יחד עם הבית. הרעיון מחבר בין שתי מסורות: חובת בדיקת הקלף ביהדות, ותפיסת הזמן וההתחדשות ביפן.
בית המזוזה מבוסס על מחבר עץ יפני חכם המאפשר לפרק ולהרכיב את החלקים כמו מחברי הארכה יפניים, ללא שימוש בדבק. האובייקט משלב בין עץ דובדבן יפני לעצים מקומיים (זית, ברוש ואקליפטוס), וננעל בעזרת פין פליז שמשנה את צבעו ככל שנוגעים בו לאורך השנים. המזוזה הזו כבר אינה רק קופסה אטומה, אלא חפץ שמזמין את המשתמש לעצור בפתח הדלת, לגעת בחומר ולקחת חלק פעיל בשמירה על הברכה של ביתו.
נוף בן פורדו
מעמדות
הפרויקט משווה בין סנדל הגטה היפני המסורתי לבין סנדל השורש הישראלי המודרני, ובוחן את המשמעות התרבותית, החומרית והחברתית של כל אחד מהם. דרך ההשוואה נבדק הקשר בין הנעלה לבין חוויה גופנית, תנועה וזהות תרבותית במרחב. בנוסף, הפרויקט מציג שילוב בין אסתטיקה יפנית למסורת ישראלית דרך עיצוב סנדל חדש המבוסס על שני העולמות.
שיילי ליבוביץ
הלהבה המכוונת
העבודה ממזג בין פנס היוקימי דורו היפני לבין מסורת נרות שבת כדי להסיט את המבט מהתמקדות בפרטי המצוות או ביופי הטבע חזרה אל מערכות היחסים האנושיות. העיצוב מבקש להעצים את השלום בית באמצעות אור הלהבה המאיר את פני הסובבים, ומזכיר לנו שהתכלית העליונה של האור היא לראות באמת זה את זה באור חם ומכוון.
גם אתם מתעניינים בעיצוב תעשייתי?
בואו ללמוד אצלנו במרכז האקדמי הרב תחומי!
עולם במגמת שינוי מואצת, מציב אתגרים ומזמן הזדמנויות רבות ומרתקות, עבור אנשים, חברה ובעלי חיים.
אמפטיה, רגישות, קשב לאחר ורצון לחקור, להבין וליישם הם מוקד העשייה אצלנו בחוג.
אנו משתמשים במגוון הכישורים כדי לעזור ולחתור לשינוי. בואו ללמוד איתנו.